אימון מנטלי, אימון קוגניטיבי ותרגולים דומים הם חלק ממתודולוגיית אימון המשפיעה ישירות על מוחו של הספורטאי. אמנם, הביצועים של הספורטאי מודגשים על ידי העוצמה והדיוק של שריריו, אך אין לשכוח שמערכת השרירים והשלד פועלת בשליטה ישירה של מערכת העצבים. מערכת העצבים בנוסף להיותה בתקשורת מתמדת עם שאר הגוף, מפעילה מספר גורמים שלא תמיד נמצאים בשליטה רצונית. חרדה, מתח, פחד ורגשות רבים אחרים ממלאים תפקיד מהותי בשינוי התשומות המתקבלות על ידי גוף האדם, העשויות להשפיע על הביצועים של הספורטאי.

 

מטרתן של טכניקות אימון נוירופיזיולוגיות כדוגמת הביופידבק, היא לשפר את יכולתו של הספורטאי לנהל מצבים רגשיים, על מנת לשחזר את האיזון הפסיכופיזי התקין אשר דרוש למימוש של ביצוע מיטבי.

באמצעות הביופידבק, לומד הספורטאי לזהות, להעריך ולווסת את התגובות הפיזיולוגיות במטרה למנוע ולצמצם טראומות וביצועים כושלים. כמו כן השליטה בתגובות פיזיולוגיות חשובות מאפשרת לספורטאי להגיע מרצון למצבי הרפיה ועוררות, וסוג זה של שליטה מאפשר להתמודד ביעילות עם מצבי לחץ.

ביופידבק היא טכניקת אימון פסיכופיזיולוגית המשמשת במספר תחומים החל משיקום קוגניטיבי ועד לאימון ספורט.

 

 תהליך הלמידה מתבצע באמצעות ציוד המסוגל להפוך פרמטרים פסיכופיזיולוגיים לאותות חזותיים המוצגים על גבי מסך המחשב. המטרה הסופית תהיה להעביר את מה שנלמד במהלך האימון לתחרות. היכולת של הספורטאי לעמוד בתנאי החרדה והלחץ הקיימים במהלך תחרות/משחק, יכולה לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד.

 

במחקר מעניין על השימוש בביופידבק, ניתחו תסמיני חרדה של ספורטאים ואת השונות בקצב הלב. הביופידבק שימש כטכניקה לניהול מתח הפועלת על קצב הלב (HRV). מערכת הכלים ששימשה כללה טכניקות נשימה, יצירה מרצון של רגשות חיוביים ומכשיר ביופידבק נייד להערכת מצבים פיזיולוגיים בזמן אמת. במחקר השתתפו 41 ספורטאים גברים בין הגילאים 16 עד 21. נמצא כי קבוצת הניסוי, בניגוד לקבוצת הביקורת, הפחיתה את הרמות הממוצעות של החרדה. בקבוצת הניסוי היה גם שיפור בשונות של קצב הלב ושינויים בספקטרום ההספק של גלי מוח אלפא ותטא. שינויים מסוג זה הם אינדיקציה לתפקוד טוב יותר הן של מערכת העצבים המרכזית והן של מערכת העצבים האוטונומית.

​

על פי מחקר זה, אימון המבוסס על טכניקות ביופידבק (המיושמות על HRV) יכול לשמש ככלי בעל השפעות מועילות לניהול מתחים. עבור ספורטאי, הפחתת רמות החרדה תסייע לשיפור בביצועים. פחות הסחות דעת, פחות "משקולות" למוח שלנו יאפשרו להקדיש יותר תשומת לב ודיוק לפעולות שאנו מבצעים. במקרה זה ספורטאי יוכל להקדיש ביעילות את היכולות המנטליות שלו למימוש המחווה הטכנית הנדרשת. יתרה מכך, נמצאו שיפורים אפשריים בזמני התגובה ובמהירות קבלת החלטות במצבים של לחץ פסיכולוגי משמעותי.

 

במחקר נוסף, נלקחו בחשבון פונקציות פיזיולוגיות כמו שונות קצב הלב וקצב הנשימה, כדי לבחון האם עבודה פעילה על פרמטרים אלו יכולה להשפיע על מרכיבי ביצוע כגון זמני תגובה ותנועה, ריכוז וביצועי קליעה. המחקר בוצע על 30 שחקני כדורסל (16 גברים ו-14 נשים) בגילאי 18-28. התוצאות הראו שיפור ניכר בריכוז עבור קבוצת הניסוי, בעוד שקבוצת הפלצבו וקבוצת הביקורת לא השתנו באופן מהותי. לגבי המדידות הפיזיולוגיות, התקבלו תוצאות משמעותיות הן מבחינת שונות קצב הלב והן מבחינת קצב הנשימה. קבוצת הניסוי השיגה שיפורים משמעותיים בעוד שלא היו שינויים משמעותיים בפרמטרים של שתי הקבוצות האחרות. יתרה מכך, לגבי ביצועי הספורט, קבוצת הניסוי הצליחה להפיק תועלת מהאימונים שבוצעו, תוך השגת שיפור בזמני התגובה, בניגוד לשתי הקבוצות האחרות בהן לא נמצאה שונות משמעותית. תוצאות דומות נרשמו בהערכת יכולת הקליעה, שבה קבוצת הניסוי השיגה שיפור גדול יותר בהשוואה לקבוצות האחרות.

 

ביופידבק ומניעת פציעות

ביופידבק הראה את התועלת שלו גם בתחום מניעת פציעות. במהלך אימון ספורט, הן באימונים והן בתחרות, חזרה לא נכונה על תנועה עלולה להביא את השרירים או המפרקים לעומס יתר וכתוצאה מכך לפציעה. השיטה הנהוגה בדרך כלל כדי למנוע את הסיכון לפציעה ולשפר את המחווה הטכנית היא אימון נוירו-שרירי. אימון מסוג זה נועד לשפר את התקשורת בין מערכת העצבים לשרירים באופן שהספורטאי ישפר את יכולת התיאום והכיווץ של שריריו בצורה היעילה והמדויקת ביותר. אימון עצבי-שרירי בשילוב שימוש בטכניקות ביופידבק יכול לספק לספורטאי מידע אובייקטיבי בזמן אמת על התהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בגופו ובכך לסייע במניעת פציעות.

​

Liparoti, M., & Lopez, E.T. (2021). Biofeedback in sport and education. Journal of Human Sport and Exercise, 16(3proc), S922-S929